#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. א קרומיות של מחצלת (שנשברו ויצאו מהמחצלת), שירי פרוזמיות, האם מותר לטלטלם בשבת?	"קרומיות של מחצלת מותר, שראויים לכסות עפר, ואף המחצלת גופה עומדת לכסות טינופת.<p dir=""rtl"">שירי פרוזמיות אם אין בהם ג' על ג' אצבעות אסור לטלטלם, שאינן ראוים לא לעניים ולא לעשירים.</p>"	שבת קכה.		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. א שברי תנור ישן האם מותרים בטלטול ובמאי פליגי (3)?	"ר&quot;מ התיר וכן העיד ראב&quot;י, ור' יהודה אסר.<p dir=""rtl"">אביי ביאר שהכי בעושין מעין מלאכה ולא מעין מלאכתן ונחלקו במחלוקתם האם בעינן מעין מלאכה או מעין מלאכתן. רבא הקשה למה לא נחלקו בשברי כלים בעלמא.</p><p dir=""rtl"">רבא ביאר שנחלקו בתנור שנתנו על פי הבור או הדות ונתן שם אבן, שר&quot;י אומר שרק אם מסיק מלמטה והא ניסוק מלמעלה טמא, ואם לאו טהור, דכתיב &quot;תנור וכרים יותץ&quot; רק מי שבעי נתיצה, ומודה שאם כבר הוסק שמטמא אפי’ בראש גמל דכתיב &quot;טמאים יהיו לכם&quot; מכל מקום. ר' יהודה סובר אפי’ ניסוק מלמעלה טמא דכתיב &quot;טמאים יהיו לכם&quot; {ומ&quot;יותץ&quot; אדרבא קמ&quot;ל שאף כשמחובר מקבל טומאה}. </p><p dir=""rtl"">רב אשי הקשה אם כן למה נחלקו בשברים ולא בתנור שלם. ולכן ביאר שנחלקו בתנור רגיל והשבר עושה מעשה טפקא, וא&quot;ל ר&quot;מ לר&quot;י אף לשיטתך שבעינן מעין מלאכתן, זה נקרא מעין מלאכתן, ור&quot;י סבר שאינו דומה לתנור, התם הסקו מבפנים הכא הסקו מבחוץ התם מעומד הכא לאו מעומד.</p>"	שבת קכה.		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה: א 'אבן שעל פי החבית מטה על צידה והיא נופלת' האם עסקינן בשוכח או במניח, ובמאי פליגי, וכיצד יתישב עם משנתנו האבן שבקרויה?	"אמר רבה א''ר אמי א''ר יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור, ורב יוסף א''ר אסי א''ר יוחנן לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה כיסוי להחבית. <p dir=""rtl"">מחלוקתם האם בהכנת דבר שאינו עומד לשימוש כדי להשתמש בו בעינן מעשה או לא. כמו שנחלקו גבי המעשה שהלך רבי ומצא נדבך של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו עליהם ור' יוחנן אמר שהצריכם מעשה, נחלקו רבי אמי אמר צאו ולמדום ורבי אסי אמר צאו ושפשפום [ר' יוסי בן שאול אמר סואר של קורות הוה ור' יוחנן בן שאול אמר גשוש של ספינה הוה מ''ד גשוש כ''ש סואר ומ''ד סואר אבל גשוש קפיד עליה].</p><p dir=""rtl"">האבן שבקרויה אם ממלאים בה ואינה נופלת ממלאים ואם לאו אין ממלאים. ממה שהתירו למלאות באינה נופלת אין קושיה על רבה דכיון דהידקה שויא דופן. ממה שלא התירו בנופלת אין להקשות על רב יוסף דכיון דלא הידקה ביטל אותה.</p>"	שבת קכה:		יז
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה: ב זמורה האם ממלאים עמה בשבת, ומה הטעם?	במשנה איתא רק בקשורה בטפיח אבל אינה קשורה אסור. לרשב&quot;ג שסובר בחריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהם לישיבה אין צריך לקשור אמר רב ששת הכי במחוברת באביה ולכן בעי קשירה [ובתוך ג' שאינו נחשב למשתמש באילן], רב אשי אמר אפי’ בתלושה וגזרה שמא יקטום.	שבת קכה:		יז
